הנר החמישי.
הילדים צפופים סביב החנוכייה, הקטנה על הידיים של אמא.
אתה מברך, מדליק, ופותח ב"הנרות הללו".
אחר כך "מעוז צור", כל הבתים, כי הגדול למד את כולם בחיידר.
ואז "עוד פעם", ועוד שיר, ועוד אחד.
הקול שלך כבר לא כמו בנר הראשון.
הבוקר היה הלל בבית הכנסת, כל היום דיברת בעבודה, ואתמול בלילה הייתה מסיבת חנוכה אצל ההורים.
ומחר בערב, חתונה.
ואתה אומר לעצמך:
"זה רק שירים. מה כבר יכול לקרות לקול?"
צרידות בחנוכה: העומס שמוסיף והולך
אני אבא לשלושה, ואין בעיניי רגע יפה יותר מבית ששר סביב הנרות. אף אחד לא צריך לשיר פחות בחנוכה. אבל צרידות בחנוכה היא לא גזירה, וכדאי להבין מאיפה היא מגיעה.
ערב אחד של שירה לא מזיק לאף אחד. הבעיה היא שבחנוכה זה לא ערב אחד. זה שמונה ערבים ברצף, ועל כל אחד מהם יושב יום רגיל של דיבור, עבודה וטלפונים, הלל בבוקר, ולפעמים גם מסיבה או חתונה באמצע השבוע.
השנה, בחנוכה תשפ"ז, הנר הראשון נדלק ביום שישי, 4 בדצמבר, לפני כניסת השבת, והיום השמיני חל בשבת, 12 בדצמבר. כלומר שתי שבתות של זמירות, בהתחלה ובסוף, על גבי שמונה ערבים של נרות.
בחנוכה מוסיפים נר בכל ערב. גם העומס על הקול מוסיף והולך.
נעליים חדשות לשבע ברכות
תחשוב על נעליים חדשות שקנית לחתונה של אחיך, ונעלת אותן גם בכל שבע הברכות. הן משפשפות קצת בעקב.
בערב הראשון, רק אדמומיות קטנה.
בערב השני, אותו מקום בדיוק, וכבר שלפוחית.
בערב החמישי אתה צולע.
הנעליים לא השתנו, וגם ההליכה לא. מה שהשתנה הוא שהשפשוף חזר על עצמו, ערב אחרי ערב, בלי זמן להחלים.
ככה זה עם הקול. כששרים מהגרון, מיתרי הקול נפגשים בכל צליל בחוזקה רבה יותר ממה שצריך. זה השפשוף. ערב אחד, אף אחד לא מרגיש. שמונה ערבים ברצף, על גבי ימים מלאים של דיבור, והגרון כבר לא מספיק להתאושש בין לילה ללילה.
הפתרון הוא לא לשיר פחות. הפתרון הוא לעצור את השפשוף.
כשהנשימה נושאת את הקול מלמטה, מהסרעפת, מיתרי הקול נפגשים ברכות, והגרון כבר לא עושה את העבודה הקשה לבד. זה העיקרון שעליו בנויה כל השיטה שלי: מהגרון לסרעפת.
מה קורה לקול לאורך השבוע
בנר הראשון והשני, הקול רק עייף קצת בסוף הערב.
זה עוד פחות או יותר בסדר.
באמצע השבוע אתה כבר מתעורר צרוד. בהלל אתה מצטרף בחצי קול, ובעבודה אתה מכחכח בין שיחה לשיחה.
וגם זה, נגיד, בסדר.
הבעיה מתחילה בסוף השבוע. דווקא בנר השמיני, כשכל המשפחה שרה יחד, הקול שלך כבר לא שם. ואם אתה גם עובר לפני התיבה בשבת חנוכה, הוא חסר לך בדיוק כשהציבור צריך אותו.
שלושה הרגלים שמעייפים את הקול בחנוכה
לשיר בטון של הילדים
ילדים שרים גבוה, וזה טבעי. אבא שמצטרף אליהם באותו גובה דוחף מהגרון בכל שורה. שיר אוקטבה למטה, או פתח את השיר בעצמך בטון שנוח לך, והילדים כבר יתאימו את עצמם.
לצעוק מעל הרעש של המסיבה
מסיבת חנוכה משפחתית היא שמחה גדולה, וגם רעש גדול: ילדים, סביבונים, מוזיקה ושיחות מכל הכיוונים. שעתיים של דיבור בקול רם מעל הרעש יכולות לעייף את הגרון יותר מכל השירים יחד. רוצה לדבר עם מישהו? התקרב אליו, או צא איתו לחדר שקט יותר.
לא לתת לקול לנוח בין ערב לערב
מסיבה עד מאוחר, הלל בבוקר, ויום מלא של שיחות. בשבוע כזה הקול צריך הפסקות קטנות לאורך היום: בוקר שקט יותר, פחות צעקות, ושינה כמה שאפשר.
שמונה ימים, קול אחד
- לפני ההדלקה, דקה או שתיים של זמזום רך בשפתיים סגורות, כדי שהקול לא יתחיל קר.
- בין הסופגניות והלביבות, לשתות מים.
- לבחור בכל ערב שיר אחד שהילדים שרים לבד, ולהקשיב.
- במסיבה, לשבת רחוק מהרמקול ומהפינה הכי רועשת.
- אם התעוררת צרוד, להוריד הילוך באותו יום: לדבר פחות, לא לצעוק, ובערב לשיר בעדינות.
- אחרי חנוכה, לתת לקול יום או יומיים של מנוחה יחסית.
לחתונה שבאמצע השבוע כתבתי מדריך נפרד: איך לשיר בלי להצטרד. ולשבת חנוכה: צרוד אחרי שבת? למה הזמירות משאירות אותך בלי קול.
מתי לפנות לרופא
צרידות אחרי שבוע עמוס של חנוכה היא דבר נפוץ, ולרוב היא חולפת אחרי כמה ימים של מנוחה. אבל צרידות שנמשכת יותר משבועיים, כאב בזמן דיבור, או קול שנעלם ולא חוזר, מחייבים קודם כל בדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון. ואם הקול כבר נעלם, כתבתי מה עושים כשהקול נעלם.
לשיר את כל שמונת הנרות
אף אחד לא לימד אותך איך לשיר שמונה ערבים ברצף, על גבי ימי עבודה מלאים, בלי שהגרון ישלם על זה. זה לא כישרון שחסר לך. זו טכניקה שאף אחד לא הראה לך.
בקולות לימדתי מאות תלמידים להעביר את המאמץ מהגרון לסרעפת. אחד מהם סיכם את זה כך בסוף הקורס:
"יצאתי עם כלים, לדעת שיש דברים, ברוך השם, אדם יכול גם בשירה, וגם בשיעור תורה, וכל דבר שהוא עושה, שיהיה לו יותר קל, שלא יגיע לידי צרידות ומאמץ על הקול."
תלמיד בקולות, אחרי הקורס
התוכנית "לגלות את הקול שלך מחדש" נלמדת בקבוצות בסניפים ברחבי הארץ (בית הספר קולות) ומהבית, בקצב שלך (הקורס הדיגיטלי). ואם אתה רוצה לדעת מה הקול שלך צריך עוד לפני הנר הראשון, האבחון הקולי ייקח לך שלוש דקות.
שאלות נפוצות
למה יש לי צרידות בחנוכה?
כי העומס מצטבר. שמונה ערבים של שירה, הלל בכל בוקר ומסיבות, על גבי ימים רגילים של דיבור. כששרים ומדברים מהגרון, הקול לא מספיק להתאושש בין ערב לערב.
איך שומרים על הקול בשמונת ימי החנוכה?
מחממים את הקול בעדינות לפני ההדלקה, בוחרים טון נוח, שותים מים, לא צועקים מעל הרעש במסיבות, ונותנים לקול הפסקות קטנות לאורך היום.
אפשר לשיר "מעוז צור" כשאני צרוד?
אם הקול רק עייף, אפשר לשיר בעדינות, בטון נמוך ובלי לדחוף. אם כואב, או שהקול נסדק, עדיף לתת לילדים לשיר ולהקשיב. וצרידות שנמשכת יותר משבועיים היא סיבה ללכת לרופא אף-אוזן-גרון.
מה עוזר לצרידות אחרי מסיבת חנוכה?
מנוחה, מים, ודיבור שקט ורגוע, אבל לא בלחישה, כי גם לחישה מעייפת את הקול. ובערב שאחרי, לשיר בעדינות ולתת לאחרים להוביל.
