אני מקבל טלפון בשעה 21:15 בערב.
על הקו זמר עם צרידות לפני הופעה: עוד 24 שעות הוא על הבמה, וכואב לו הגרון פיצוצים.
הוא משך את החבל קצת יותר מדי חזק, הגיע לטונים ששברו פלורסנטים,
והמיתרים צעקו הצילו.
לבטל את ההופעה לא בא בחשבון.
חודש וחצי לא היו הופעות, וכל שקל שנכנס הוא ברכה. חבל לו לוותר עליו.
"אני חייב להופיע מחר, תעזור לי!"
הוא אומר לי בקול צרוד וחנוק.
הוא ממש לא יכול להחזיר את ההופעה.
נתתי לו כמובן עצת בזק, ואני מקווה שזה עזר.
אבל אני רוצה להתמקד רגע בך.
האמונה שהורסת את הקול בשקט
יש סיכוי שגם אתה שר, או מדבר הרבה, ולא באמת יודע איך להשתמש בגרון.
ושמתי לב שדווקא אצל זמרים ומורים, שמשתמשים בקול יום יום ומאמצים אותו, יש מין אמונה:
"יהיה בסדר", "אסתדר כבר", "אני יודע איך לא להיות צרוד".
וזו גישה שהורסת את הגרון, וגם את הפרנסה.
בחיים לא ראיתי אדם שלא מצחצח שיניים פעמיים ביום ומצפה לשיניים בריאות.
לא ראיתי אדם שאוכל ג'אנק יום יום ומצפה להיות בריא כשור.
אז מה נשתנה?
למה בתור זמר או מורה אתה מצפה לזרום עם הגרון,
וכשהוא שם לך ברקס, אתה בהלם?
מה? איך זה קרה? שלשום הכול היה בסדר...
ואולי דווקא בגלל שלהשתמש בקול זה משהו שעושים כל הזמן,
יש לך הרגשה שהשליטה בידיים שלך, ושתסתדר.
איך אני יודע ש"יהיה בסדר" לא עובד?
כי זמרים גדולים, שכובשים את הבמות הגדולות בעולם, עובדים בדיוק עם טכניקות מהסוג שאני מלמד בקולות. הם לא סומכים רק על הכישרון ועל הניסיון שלהם. הם מתחזקים את הכלי.
וגם הקול שלך צריך תחזוקה, בדיוק כמו השיניים שאתה מצחצח בבוקר ובערב: תחזוקה קבועה, ולא רק טיפול כשכבר כואב. ההבדל הוא שאת השיניים אתה רואה במראה, ואת המיתרים לא. לכן כל כך קל לשכוח מהם, עד שהם מזכירים לך שהם קיימים. בדרך כלל, יום לפני הופעה.
מה עולה לך לשיר בלי טכניקה
כשאתה משתמש בגרון בלי לדעת איך,
ראשית אתה מאמץ אותו סתם, ומתעייף מהר.
אבל זה עוד יחסית בסדר...
אתה מפספס צלילים מטורפים.
וזה גם יחסית בסדר.
הבעיה מתחילה כשאתה לא שם לב, וגורם לבעיות במיתרים.
בהתחלה אולי תרגיש צרידות קלה, אבל לאורך זמן המיתרים נשחקים.
וזה כמו להעמיס משקל כבד על עצמות חלשות.
אתה מייצר עומס לא בריא שמזיק למיתרים, והורס לך גם את ההגשמה וגם את הפרנסה.
צרידות לפני הופעה: מה באמת עוזר בלילה שלפני
אין טריק קסם ללילה שלפני הופעה. אבל יש כמה הרגלים שכדאי להפסיק כבר הערב, כי הם מוסיפים עומס בדיוק כשהמיתרים הכי צריכים מנוחה.
ללחוש כדי "לחסוך" בקול
זה נשמע הגיוני, אבל לחישה מאומצת מעייפת את הגרון לפעמים יותר מדיבור רגיל. אם צריך לדבר, דבר בשקט, בקול רך ונינוח, ובמשפטים קצרים.
לכחכח כל כמה דקות
כשהגרון מגרד, כחכוח מרגיש כמו פתרון. בפועל, כל כחכוח חזק מטיח את המיתרים זה בזה, דווקא כשהם כבר מגורים. במקום זה: לבלוע, או ללגום קצת מים.
"לבדוק" את הקול כל שעה
הדחף מובן: לשיר שוב את הטון הגבוה, רק כדי לראות שהוא עוד שם. אבל כל בדיקה כזאת היא עוד מאמץ על מיתרים עייפים. תן להם לנוח, ואל תחזור אליהם עד החימום.
ומה כן לעשות:
- לנוח מדיבור כמה שאפשר, ולקצר את שיחות הטלפון.
- לא לדבר מעל רעש: לא בשמחה של חבר, לא באוטובוס ולא ליד מוזיקה חזקה.
- לשתות מים לאורך כל היום, ולא רק תה עם דבש ברגע האחרון.
- לנשום נמוך: יד על הבטן, הבטן זזה החוצה בשאיפה, והכתפיים שקטות.
- לחמם בעדינות לפני שעולים: כמה דקות של זמזום ופרפור שפתיים, ורק אחר כך שירה בקול מלא.
ואם אתה רוצה שהקול יחזיק לא רק מחר, אלא בכל אירוע, כתבתי על זה מאמר נפרד: איך לשמור על הקול בהופעה.
מתי צרידות היא כבר עניין לרופא
צרידות של עומס משתפרת בדרך כלל עם מנוחה ועם שימוש נכון בקול. אבל יש סימנים שמחייבים קודם כול רופא: צרידות שנמשכת יותר משבועיים, כאב חד בזמן דיבור או שירה, או קול שנעלם ולא חוזר. במקרים האלה, לך לרופא אף-אוזן-גרון לפני כל תרגול. טכניקה לא מחליפה בדיקה רפואית.
הפתרון: להעביר את המאמץ מהגרון לסרעפת
אחרי שליוויתי מאות תלמידים בקולות, אני יכול לומר לך: יש פתרון. פתרון שיגרום לך להשתמש בגרון בקלות, להגיע לגבהים מטורפים, לא להישחק ולא להגיע לצרידות. ובעיקר, לחיות עם קול בריא וחזק.
והכי חשוב:
למשוך הופעה שלמה בעוצמה.
לנהל כיתה יום שלם בלי להרגיש את הגרון.
וכל זה תוך שבועות בודדים.
העיקרון שעליו בנויה כל השיטה פשוט להגיד: להעביר את המאמץ מהגרון לסרעפת. רוב הזמרים והמורים דוחפים מהגרון, כי אף אחד לא הראה להם דרך אחרת.
זה לא כישרון שחסר לך. זו טכניקה שאף אחד לא לימד אותך.
את השיטה אני מלמד בתוכנית "לגלות את הקול שלך מחדש", בשתי דרכים: בקבוצות, בסניפים של בית הספר קולות ברחבי הארץ, או מהבית, בקצב שלך, דרך הקורס הדיגיטלי.
ואם ההופעה הבאה כבר בפתח, אפשר להתחיל עוד הערב: המיני קורס החינמי שלי שולח לך למייל שיעורי וידאו קצרים, על איך להיפטר מצרידות ולסיים כל יום עם קול חזק וצלול.
שאלות נפוצות
מה עושים כשיש צרידות לפני הופעה?
קודם כול נותנים לקול לנוח: פחות דיבור, בלי לחישות ובלי צעקות, ומים לאורך כל היום. לפני העלייה לבמה מחממים בעדינות ובהדרגה, ולא בודקים את הטון הכי גבוה כבר בחימום. ואם יש כאב חד, או שהקול נעלם, עוצרים ומתייעצים עם רופא אף-אוזן-גרון.
האם לחישה שומרת על הקול?
לא ממש. לחישה מאומצת מפעילה לחץ על הגרון, ולפעמים מעייפת אותו יותר מדיבור רגיל. כשחייבים לדבר, עדיף לדבר בשקט, בקול רך ובמשפטים קצרים.
איך מונעים צרידות לפני הופעה?
המניעה מתחילה הרבה לפני הלילה שלפני: בטכניקה שמעבירה את המאמץ מהגרון לסרעפת, ובתחזוקה קבועה של הקול. ביום ההופעה עצמו: מים לאורך היום, כמה שפחות דיבור מעל רעש, וחימום עדין לפני שעולים.
למה נצרדים דווקא לפני הופעות חשובות?
לפני הופעה חשובה העומס על הקול בדרך כלל עולה: יותר חזרות, יותר שיחות, ולפעמים גם לחץ, שמעלה את הנשימה לחזה ומכווץ את הגרון. כשהמאמץ יושב בגרון, כל התוספת הזאת מצטברת בדיוק בשבוע שבו הכי צריך את הקול.
חשוב לדעת: צרידות שנמשכת יותר משבועיים, כאב בזמן דיבור, או קול שנעלם ולא חוזר, צריך לבדוק אצל רופא אף-אוזן-גרון. התרגול לא בא במקום אבחון וטיפול רפואי.