בבוקר זה עוד בסדר.
קצת מחוספס, כוס מים, וזה עובר.
ואז מתחיל היום.
עבודה, טלפונים, אנשים, עוד שיחה ועוד הסבר.
בצהריים אתה כבר מכחכח כל כמה דקות.
ובארוחת הערב עם הילדים, אתה כבר מעדיף לשתוק.
בשבת זה קצת משתפר.
ביום ראשון בצהריים, הכול חוזר.
וככה כבר חודשים.
צרידות שלא עוברת, אבל גם לא באמת מחמירה.
היא פשוט שם.
ואתה כבר יודע מה אתה אומר לעצמך:
"יש לי פשוט גרון חלש."
ומכין עוד תה עם דבש.
אחרי שליוויתי מאות תלמידים בקולות, אני יכול לומר לך דבר אחד:
כשזו לא מחלה, צרידות שלא עוברת היא בדרך כלל לא גרון חלש. היא גרון שלא מקבל הזדמנות להחלים.
ואת זה אפשר לשנות. אבל קודם כול, צריך לדעת שזו באמת לא מחלה.
קודם כול: מתי צרידות שלא עוברת היא עניין לרופא
לפני כל טיפ ולפני כל תרגיל, צריך לשלול סיבה רפואית. את זה רק רופא יכול לעשות.
אם הצרידות איתך יותר משבועיים, ברצף או כמעט כל יום, לך להיבדק אצל רופא אף-אוזן-גרון. זו בדיקה שגרתית במרפאה, והיא נותנת שקט.
ויש מצבים שבהם לא מחכים שבועיים, והולכים לרופא מיד:
- כאב כשאתה מדבר או בולע.
- דם בליחה או ברוק.
- קושי לנשום או לבלוע.
- גוש או נפיחות בצוואר.
- אתה מעשן.
- הקול נעלם פתאום, בלי סיבה ברורה.
אם הרופא בדק ולא מצא מחלה, או שאמר לך משהו כמו "זה מעומס, תנוח קצת", ההמשך כאן בשבילך.
הסימנים שמצביעים על השימוש בקול
ככל שיותר סעיפים ברשימה הזאת מתאימים לך, כך גדל הסיכוי שהצרידות קשורה לדרך שבה אתה משתמש בקול:
- היא מחמירה לקראת הערב, ובבוקר כמעט נעלמת.
- אחרי שבת או יום מנוחה, הקול חוזר כמעט לגמרי.
- אתה מכחכח כל הזמן, גם כשאין באמת מה לנקות.
- אחרי יום של דיבור אתה מרגיש מאמץ בצוואר ובכתפיים, לא רק בגרון.
- הקול מתעייף היום מהר יותר משהתעייף לפני כמה שנים.
- הימים הכי קשים הם הימים עם הכי הרבה דיבור.
זו לא אבחנה, וזה לא בא במקום הבדיקה. אבל אם זיהית את עצמך, יש סיכוי טוב שהבעיה היא לא הגרון שקיבלת, אלא הדרך שבה הוא עובד.
צרידות כרונית: הגלד שמקלפים כל בוקר
תחשוב על שריטה קטנה על היד.
בלילה הגוף מתחיל לסגור אותה, ובבוקר, בלי לשים לב, אתה מקלף את הגלד.
ושוב בלילה. ושוב בבוקר.
אחרי חודש אתה אומר: "השריטה הזאת לא עוברת."
היא הייתה עוברת. פשוט אף פעם לא נתת לה.
ככה עובדת צרידות כרונית שבאה מהשימוש בקול. בלילה ובשבת המיתרים מתחילים להתאושש. וכל בוקר, באותה דרך דיבור ועם אותו מאמץ בגרון, הם מתגרים מחדש.
הצרידות לא "לא עוברת". היא מתחדשת כל יום.
מה קורה כשמתרגלים אליה
בהתחלה אתה לא מתייחס. זה רק בערב, ובלילה זה עובר.
אחר כך הלילה כבר לא מספיק, ואתה מתעורר צרוד.
אתה מתחיל לוותר: פחות שיחות, פחות שירה בשולחן שבת.
ואז כולם כבר מתרגלים. אנשים חושבים שזה פשוט הקול שלך, ואתה כבר לא זוכר איך נשמעת פעם. ומיתרים שמתחככים יותר מדי, יום אחרי יום במשך שנים, עלולים לפתח בעיות אמיתיות, כמו יבלות על מיתרי הקול.
הסיבות הנפוצות בשימוש בקול
דיבור מהגרון, בלי נשימה מתחת
רוב האנשים מדברים על אוויר קצר מהחזה העליון, והגרון לוחץ כדי להשלים את החסר. ככה כל משפט עולה למיתרים יותר ממה שהוא צריך. כשהנשימה נמוכה, מהסרעפת, אותו משפט באותה עוצמה עולה לגרון הרבה פחות.
מעגל הכחכוח
הגרון מרגיש מגורה, אז מכחכחים. אבל הכחכוח עצמו הוא התנגשות חזקה של המיתרים, והוא מגרה אותם עוד יותר, אז מכחכחים שוב. את המעגל הזה אפשר לשבור: לגימת מים או בליעה, במקום כל כחכוח.
קול שאף פעם לא נח
עבודה, טלפונים, הילדים בערב, שיחה ארוכה בדרך הביתה. אצל הרבה אנשים אין שעה אחת ביום שבה הקול באמת שקט. ומיתרים שלא נחים, לא מתאוששים.
מה עוזר
- מים לאורך כל היום, בלגימות קטנות.
- לגימה או בליעה במקום כל כחכוח.
- כמה הפסקות קטנות של שקט ביום, גם של חמש דקות.
- לא לדבר מעל רעש: להתקרב, להנמיך את הרעש, או לחכות.
- נשימה נמוכה לפני משפט ארוך, בלי להרים כתפיים.
- בחדר עם מזגן או חימום שמייבשים את האוויר, לשתות עוד יותר.
לא גרון חלש. טכניקה שאף אחד לא לימד
אחד התלמידים שלי, מורה, סבל מצרידות 28 שנה. אחרי השיטה של קולות, זה נגמר.
זה לא כישרון שחסר לך, וזה לא גרון שקיבלת. זו טכניקה, ופשוט אף אחד לא לימד אותך אותה. בקולות ליוויתי מאות תלמידים, מורים, אברכים, מגידי שיעור וזמרים, שלמדו להעביר את המאמץ מהגרון לסרעפת.
"אני מדבר הרבה, והיה לי קשה מאוד עם הקול, והתאמצתי מאוד... הרבה הרבה יותר טוב עם התרגולים. הרבה יותר קל, הרבה יותר נוח, ובעיקר מכניס את האנרגיה בתוכן ולא בקול."
מנחה סדנאות, תלמיד בקולות
התוכנית "לגלות את הקול שלך מחדש" נלמדת בקבוצות, בסניפים של בית הספר קולות ברחבי הארץ, וגם מהבית, דרך הקורס הדיגיטלי. ואם אתה רוצה להתחיל כבר עכשיו, המיני קורס החינמי שולח לך שיעורי וידאו קצרים למייל, בדיוק על זה: איך להיפטר מצרידות כרונית ולסיים כל יום עם קול חזק וצלול.
שאלות נפוצות
צרידות שלא עוברת: אחרי כמה זמן הולכים לרופא?
צרידות אחרי הצטננות או אחרי יום של מאמץ עוברת בדרך כלל אחרי כמה ימים. אם היא נמשכת יותר משבועיים, צריך בדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון. ואם יש כאב, דם, קושי לנשום או לבלוע, או גוש בצוואר, לא מחכים בכלל.
מה ההבדל בין צרידות כרונית לצרידות רגילה?
צרידות רגילה באה אחרי משהו מסוים, כמו הצטננות או חתונה, ועוברת. צרידות כרונית, או מתמשכת, נמשכת שבועות, או חוזרת שוב ושוב בלי סיבה ברורה. במצב כזה, קודם כול בדיקה אצל רופא, ואם לא נמצאה מחלה, כדאי לבדוק את הדרך שבה אתה משתמש בקול.
מה עוזר לצרידות בגרון שחוזרת כל ערב?
מים לאורך היום, הפסקות קטנות של שקט, בליעה במקום כחכוח, ולא לדבר מעל רעש. השינוי הגדול מגיע כשלומדים להעביר את המאמץ מהגרון לנשימה, כך שהמיתרים לא מתגרים מחדש כל יום.
אפשר להיפטר מצרידות כרונית?
כשהיא באה מהשימוש בקול ולא ממחלה, היא בדרך כלל משתפרת כשהדרך שבה משתמשים בקול משתנה. כשיש סיבה רפואית, הטיפול שייך לרופא. לכן הסדר הוא תמיד אותו סדר: קודם בדיקה, ואחר כך טכניקה.
חשוב לדעת: המאמר הזה לא בא במקום בדיקה. צרידות שנמשכת יותר משבועיים, כאב, דם, קושי לנשום או לבלוע, גוש בצוואר, או קול שנעלם פתאום, צריך לבדוק אצל רופא אף-אוזן-גרון.